הקרן לחזנות Sambor הוקמה בשנת תשע"ג 2012 במטרה לטפח ולפתח את המסורת החזנית /מקהלתית בבית הכנסת.
בתי הכנסת במזרח ובמערב אירופה של לפני מלחמת העולם השנייה היו מרכז חיי התרבות היהודית.בכל עיר ובכל עיירה התנהלו סביב בית הכנסת חיי הדת אבל גם חיי התרבות של היהודים.כך מוצאים אנו בכל בית כנסת חזן ומקהלה אשר מנעימים את תפילות השבת והמועדים.וגדולי החזנים והיוצרים כתבו יצירות אשר היוו את בסיס התפילה.יצירותיהם של רובנר וקינצלר ובלזער ולבנדובסקי וזולצר ועוד ועוד היו "האורים ותומים"בבית הכנסת הגדול בוילנה וחזן שלא היה בקי ביצירות אלו ,לא יכול היה לשמש חזן בבית הכנסת. אך לא רק בוילנה הייתה מסורת מוסיקאלית שכזאת, גם באודיסה וגם בלעמבערג וגם בלודז' וכמובן גם בוורשא ועוד…. קהילות העריצו את חזניהם ואת משוררי המקהלות .בחירת חזן לקהילה הייתה אירוע שחצה את כל תושבי העיר והגיע לראש סולם הנושאים שהעסיקו את היהודים במשך שבועות וחודשים .
לצערנו הרב הוכחדו הקהילות היהודיות של אירופה בעת מלחמת העולם השנייה והשואה האיומה גם הביאה לחיסולה של המסורת החזנית /מקהלתית שהייתה אבן המסד של היהדות. עם השנים הלכו גם לעולמם גדולי החזנים אשר שרדו את השואה והצליחו לשמר את המסורת הזאת בזעיר אנפין.
בית הכנסת הפך ליתום מבחינתה של המסורת החזנית שבתות החזן מתמעטות והולכות ואם מתקיימת שבת חזנות או תפילת חג בבית כנסת ,אין החזנות הטראדיציונאלית מוצאת שם את מקומה. המקהלות בארה"ב ובמיוחד בישראל, התחילו ל"רעות בשדות זרים" והצלילים הנשמעים היום מפי חזנים ומקהלות בבתי הכנסת אינם צלילי "ישראל סבא" שהתנגנו בכל קהילה וקהילה של פעם,אלא "צלילי ריגוש זולים" ומלאכותיים ,הלקוחים ממחזות זמר וממסורות שלא על בירכיהן גדלנו.
קרן החזנות Sambor אמצה לאחר מחקר מעמיק וארוך ,את מקהלת "רינת ישראל" בניצוחו של אופיר סובול אשר הרפרטואר החזני שלה ,תואם את דרישות הקרן ומטרותיו. הנהלת הקרן רואה במקהלת "רינת ישראל" ומנצחה אופיר סובול את המקהלה הטבעית למפעל החזרת החזנים והמקהלות לבתי הכנסת בארץ . ועל כן, באמצעות תקציב הולם , תסבסד הקרן את החזנים המופיעים עם מקהלת "רינת ישראל " בשבתות החזנות בישראל.
